עבור רבים מההורים, השאלה מתי להעניק לילד סמארטפון ראשון הפכה לשדה קרב יומיומי בין אינטואיציה להגיון, בין הרצון להגן– לרוב גם ממקום אמיתי של דאגה– לבין הפחד מהמחיר שהמהלך הזה עלול לגבות.
מומחים רבים בעולם מצביעים על גיל 12–13 כטווח הגיוני למתן סמארטפון אישי. בגילאים האלו ילדים מתחילים לפתח יותר בגרות רגשית, חשיבה ביקורתית, יכולת להבין סיכונים וגם הגיל שבו מתחילות הרשתות החברתיות לאפשר פתיחת חשבון על פי תנאי השימוש שלהן (כולל וואטסאפ אגב).
אבל המציאות הביטחונית הישראלית מורכבת, הילדים נוסעים לבד בהסעות,יש רצון לפתח עצמאות ובמקביל הילד לוחץ "לכולם כבר יש"… ובצדק לא מתחשק לך שהוא יהיה הילד היחיד שנשאר בחוץ. וככה לאט לאט מתגבשת המסקנה שכנראה למרות ההמלצות, אין ברירה- אלא לתת סמארטפון בגיל צעיר, לפעמים גם מוקדם מדי.
לפי דוח בזק לשנת 2024, ילדים בישראל מקבלים את הסמארטפון הראשון בגיל ממוצע של 6.6 בלבד – מהנמוכים בעולם.
הנתון הזה לא רק מפתיע, אלא גם דורש מאיתנו לעצור ולשאול: האם אנחנו מובילים כהורים, או נגררים?
במאמר הזה נבחן לעומק את הסוגיה: מה קורה במדינות אחרות, אילו חוקים והגבלות קיימים, ומה אומרים המחקרים על ההשפעות של שימוש מוקדם. אבל לא רק – נעסוק גם במה כן אפשר לעשות כהורים: איך לדחות בצורה חכמה, אילו כלים יש במקום, ואיך להיערך ליום שזה כן יקרה – בצורה בטוחה ונבונה יותר.
רגע לפני שנצלול לסכנות – שווה לעשות זום אאוט: איך נראית תמונת הסמארטפונים בעולם?
בריטניה
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 11
חוקים והגבלות: משרד החינוך מעודד איסור שימוש בטלפונים ניידים בבתי ספר. נכון ל־2024, 99.8% מבתי הספר היסודיים ו־90% מהתיכוניים מגבילים או אוסרים לחלוטין את השימוש במהלך היום.
משהו שווה לדעת: נציבת זכויות הילד קראה להורים “לעשות בחירות אמיצות” ולבחון מחדש את הרגלי השימוש הדיגיטליים.
מקורות:
ספרד
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 10
חוקים והגבלות: אין חקיקה לאומית, אך נפוצות יוזמות קהילתיות של "אמנות דחייה" – הסכמים בין הורים לדחיית רכישת סמארטפון עד חטיבת ביניים.
משהו שווה לדעת: בשנת 2024 הציגה ממשלת ספרד הצעת חוק חדשה להגנה על קטינים בסביבה הדיגיטלית. ההצעה כוללת העלאת גיל המינימום לפתיחת חשבונות ברשתות חברתיות מ־14 ל־16, התקנת בקרות הורים כברירת מחדל בכל סמארטפון חדש, והטלת עונשים פליליים על יצירה והפצה של תכני Deepfake.
מקורות:
צרפת
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 11
חוקים והגבלות: מאז 2018, חל איסור על שימוש בטלפונים ניידים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים (גילאי 6–15). בשנת 2024, הושקה תוכנית "הפסקה דיגיטלית" ב־200 חטיבות ביניים, שבהן נאסר על תלמידים להשתמש בטלפונים במהלך כל יום הלימודים. החל מספטמבר 2025, האיסור יורחב לכלל החטיבות במדינה.
משהו שווה לדעת: ועדה שמונתה על ידי הנשיא מקרון המליצה לא לאפשר לילדים טלפון נייד לפני גיל 11, ולדחות גישה לאינטרנט עד גיל 13.
מקורות:
יפן
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 10.4
חוקים והגבלות: אין חקיקה מחייבת, אך קיימות המלצות ממשלתיות לסינון תכנים, הגבלת זמן מסך ופיקוח הורי. כ־83% מההורים מציבים מגבלות.
משהו שווה לדעת: למרות הגישה השמרנית, 65% מתלמידי יסודי משתמשים כיום ברשתות חברתיות – זינוק חד מ־37% ב־2019.
מקורות:
אוסטרליה
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 11.2
חוקים והגבלות: מדינות כמו ניו סאות' ויילס וויקטוריה מחייבות הפקדת הטלפונים בתחילת יום הלימודים
משהו שווה לדעת: החמרת המדיניות נולדה בעקבות עלייה בדיווחים על בעיות נפשיות, קשב ובריונות רשת.
מקורות:
ברזיל
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 10
חוקים והגבלות: בינואר 2025 נחתם חוק פדרלי האוסר על שימוש בטלפונים ניידים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במהלך שיעורים, הפסקות ופעילויות. השימוש מותר רק לצרכים חינוכיים באישור מורה, במצבי חירום או לתלמידים עם צרכים מיוחדים.
משהו שווה לדעת:לפני החוק הפדרלי, מדינות רבות בברזיל יישמו מגבלות דומות, אך החוק החדש מבטיח אחידות יישומית ברחבי המדינה.
מקורות:
ארצות הברית
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 10.4
חוקים והגבלות: לפחות 25 מדינות חוקקו או יישמו מדיניות להגבלת שימוש בסמארטפונים בבתי ספר. בקליפורניה, כל מוסד חינוכי חייב לגבש מדיניות עד 2026
משהו שווה לדעת: בתי ספר רבים משתמשים באמצעים כמו כיסי אחסון מגנטיים (כגון Yondr) כדי לצמצם הסחות דעת ולעודד ריכוז ותקשורת פנים אל פנים.
מקורות:
ישראל
גיל ממוצע לקבלת סמארטפון: 6.6
חוקים והגבלות: אין חקיקה מחייבת בנושא, משרד החינוך מאפשר למנהלי בתי ספר לקבוע מדיניות פנימית בנוגע לשימוש בטלפונים ניידים במהלך שעות הלימודים.
משהו שווה לדעת: ישראל מדורגת בין המדינות עם גיל קבלת הסמארטפון הנמוך ביותר בעולם.
מקור: דוח בזק 2024
פגיעה בקשב ובריכוז
שימוש מופרז בסמארטפונים בקרב ילדים בגילאי בית הספר היסודי נמצא קשור לבעיות בקשב ובריכוז. מחקר מצא כי ילדים עם שימוש גבוה בסמארטפונים הראו ירידה ביכולת להתרכז ולבצע משימות הדורשות ריכוז ממושך.
מקור: The Association between Screen Time and Attention in Children: A Systematic Review
פגיעה בוויסות רגשי והתנהגותי
מחקר שנערך בדרום קוריאה מצא כי ילדים בגילאי יסודי שמשתמשים בסמארטפון מעל שעה ביום חווים יותר בעיות התנהגותיות, כולל תוקפנות, קושי בוויסות רגשות, ויחסים חברתיים ירודים.
מקור: Emotional and Behavioral Problems Related to Smartphone Overuse in Elementary School Children
קושי בדחיית סיפוקים
שימוש תכוף בסמארטפונים עלול לשבש את היכולת לדחות סיפוקים. מחקר מצא כי ילדים שמשתמשים רבות בסמארטפונים מראים נטייה לבחור בתגמול מיידי ולא בתוצאה משתלמת מאוחרת, דבר המעיד על ירידה ביכולת לשליטה עצמית.
מקור: Likes and Impulsivity: Investigating the Relationship Between Actual Smartphone Use and Delay Discounting
ירידה באיכות השינה בקרב מתבגרים
מחקר שפורסם בשנת 2024 מצא כי שימוש מופרז במסכים בקרב מתבגרים קשור לירידה באיכות השינה, מה שעלול להחמיר בעיות כמו חוסר ריכוז, היפראקטיביות ומצב רוח לא יציב.
מקור: Too much screen time can reduce sleep quality in preschool-age children
קשר לחרדה ודיכאון
מחקר מצא קשר בין זמן מסך יומי ממושך, בעיקר במדיה חברתית, לבין עלייה בסיכון לתסמיני חרדה, דיכאון ותחושת בדידות בקרב מתבגרים – במיוחד כשמעבר ל־3 שעות ביום.
מקור: Association Between Screen Time and Depression in Adolescents
שימוש כפייתי ותחושת תלות
מחקר מ־2024 מצא כי קיימים מסלולי התפתחות ברורים בין קבלת סמארטפון בגיל צעיר לבין התפתחות שימוש כפייתי בהמשך – כולל קושי בהפסקת השימוש גם כאשר קיימים נזקים.
מקור: Problematic smartphone use in children: A longitudinal study
פגיעה בדימוי העצמי
סקר בינלאומי של Dove מצא כי כמחצית מהנערות בגילאי 10–17 חוות פגיעה בהערכה העצמית עקב חשיפה לתכנים מדיה חברתית שמעודדים אידיאל יופי בלתי מציאותי.
מקור: Dove Self-Esteem Project
חשיפה לתוכן לא מותאם גיל
לפי דו"ח של רשות התקשורת הבריטית Ofcom, 51% מהילדים בגיל 11 נחשפו לפחות פעם אחת לתכנים פוגעניים ברשת – כולל אלימות, פורנוגרפיה ותכנים מסחריים אגרסיביים.
מקור: Children and Parents: Media Use and Attitudes Report 2023
אכן, רבים מהאתגרים שצוינו כאן רלוונטיים לשימוש במסכים בכלל: חשיפה לתוכן לא מותאם, השפעות על השינה, התמכרות, ועוד.
אבל– וזה אבל חשוב– סמארטפון אישי הוא מדרגה אחרת. הוא זמין תמיד, צמוד פיזית ונפשית לילד ומייצר קשר כמעט בלתי נפרד בין הילד לבין העולם הדיגיטלי. בניגוד למסכים הביתיים, השימוש בו לרוב נעשה לבד, ללא נוכחות או פיקוח של מבוגר והוא מאפשר ניידות, פרטיות והרבה יותר "שטח אפור" (וגם אפליקציות שקשה לעקוב אחריהן).
לכן, כשמדובר בסמארטפון ראשון– לא מדובר רק בעוד מסך.
דרכים לדחות נכון ולצרוך אחרת
ההחלטה לא לתת סמארטפון בגיל צעיר היא לא קלה, בטח לא כשכולם כבר עם וואטסאפ וקבוצות.
אבל יש מה לעשות. וזה לא חייב להתחיל או להיגמר בעימות. יש היום יותר מודעות, יותר כלים – והרבה יותר אפשרויות באמצע.
כמה צעדים שכל הורה יכול לעשות:
להציע אלטרנטיבות
לא חייבים לרוץ לסמארטפון הכי מתקדם– יש פתרונות ביניים שנותנים לילד תחושת שייכות, בלי לפתוח את כל השערים:
הורים לא צריכים לעבור את זה לבד– והאמת? גם כמעט בלתי אפשרי.
זה אחד הנושאים שהכי קשה להחזיק בהם לבד כהורה יחיד– מול הלחץ החברתי, הקבוצות, ההשוואות והפחד שהילד ירגיש בחוץ.
בדיוק בגלל זה, מה שעושה את ההבדל הוא תהליך קהילתי אמיתי.
ראינו את זה במדינות כמו ספרד, אוסטרליה ובריטניה וגם כאן בארץ:
ברגע שעוד הורה אחד מצטרף, אחר כך עוד אחד, ואחריהם הכיתה– נוצרת מסה קריטית שמשנה את כללי המשחק.
זה לא קורה מעצמו– לפעמים צריך להשקיע בזה אנרגיה:
לפתוח שיחה בקבוצת הוואטסאפ של ההורים, להעלות את הנושא בישיבת הורים או מול ההנהגה, לשתף את הנהלת בית הספר.
אבל כשזה קורה – זה משחרר.
גם ההורים מרגישים שהם לא לבד, וגם הילדים מקבלים מסר הרבה יותר עקבי, בטוח ויציב.
בארגון שלנו וגם אצל הקולוגות המעולים שלנו יש תהליכים שמסיעים להליכים מהסוג הזה- אתם לא צריכים לעשות את זה לבד!
אז מה יש למרכז של האצטרובל הכחול בעניין?
מתן סמארטפון ראשון הוא לא רגע טכני. הוא הצהרה חינוכית.
והשאלה היא לא רק מתי – אלא איך עושים את זה.
ביחד. עם ידע, עם שיח, עם קהילה. כי כשהורים פועלים יחד, כשהם משדרים מסר ברור ונותנים גם כלים –אפשר לשנות מציאות.
חדשות טובות- לפעמים, דחייה קטנה בזמן– יוצרת מרחב גדול להתפתחות.