בהחלט כן. התהליך מודולרי, וניתן להתאים אותו לתקציב הקיים: אפשר להזמין את ההרצאה בלבד, או לשלב בין ההרצאה לבין מפגש הכנה לצוות ההורים המוביל, גם ללא הנחיה שלנו בפועל בשולחנות העגולים.

לגמרייייי כן! דחיית מתן הסמארטפון הראשון היא רק סוגיה אחת מתוך האמנה שאנחנו מציעים.

גם בכיתות שבהן לרוב הילדים כבר יש סמארטפון, יש חשיבות גדולה ליצירת הסכמות קהילתיות סביב נושאים כמו תקשורת דיגיטלית, חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל, מיקום המסכים בזמן מפגש חברתי, ובבתי ספר אל-אזוריים- גם סוגיית השימוש במסכים בזמן הסעות.

במקרים כאלה האמנה פחות עוסקת בשאלה "מתי נותנים סמארטפון ראשון" ויותר בשאלה איך מנהלים את החיים הדיגיטליים שכבר קיימים בצורה בריאה, מתואמת ובטוחה יותר.

אנחנו ממליצים לשאוף לתהליך רחב ככל האפשר ברמה הקהילתית. כאשר מצליחים לרתום את בית הספר, יש לכך יתרון גם ברמה התקציבית, ובעיקר ביכולת לייצר יישור קו רחב ומשמעותי יותר.

בסופו של דבר, הילדים מושפעים לא רק מהכיתה שלהם, אלא גם מילדים בכיתות ובשכבות אחרות: בתנועת הנוער, בצהרון, בחוגים, בהסעות ובמפגשים חברתיים.

יחד עם זאת, לעיתים יש מורכבות לוגיסטית בהפקה בית ספרית, ולכן אפשר בהחלט להתחיל גם ברמה שכבתית או כיתתית.

יש כמה מודלים אפשריים למימון. לעיתים עיריות או מועצות אזוריות מובילות תהליך קהילתי רחב ותומכות במימון הפעילות. במקרים אחרים בית הספר מממן את התהליך, ויש קהילות שבהן המימון נעשה על ידי ההורים עצמם.

שאלה מעולה, וגם מציאותית. תמיד יהיו הורים שפחות יתחברו או פחות ישתתפו, וזה בסדר. החדשות הטובות הן שחלק גדול מההורים יכולים לשתף פעולה עם האמנה גם אם לא היו שותפים פעילים לכל שלבי הדיון וקבלת ההחלטות.

וכמובן יש את ה-טריק הכי טוב בספר הקסמים: הצמדה של פעילות הורה-ילד להרצאה בשישי בוקר 😉 זו יכולה להיות סדנה איתנו ואפשר אפילו רק ארוחת בוקר כיתתית.

אחרי שההורים הגיעו להרצאה, נוצרת תנועה. ההיכרות עם הנושא, השיח המשותף והתחושה שיש כאן צורך רחב, מעלים משמעותית את הסיכוי שהורים יתגייסו גם למפגש המשך של שולחנות עגולים וגיבוש אמנה.

לחצו כאן לצפיה באמנה של בי"ס אוסישקין האלופים >>